Commit fa094e95 authored by weksisrael's avatar weksisrael

/ ‘׳©׳׳œ׳•׳×_׳•׳×׳©׳•׳‘׳•׳×/׳ž׳©׳׳‘׳×_׳ ׳₪׳©/׳œ׳‘’

parent 043898df
......@@ -2,4 +2,6 @@
*שאלה* אשה שניטלו לה איזו שינים וקבעו לה תחתיהם שינים של כסף אם חוצץ לענין טבילה:
*תשובה* דכיון דנקבעו ואינה מקפדת עליהם עוד אין לחוש לחציצה. וראיה לזה דבשבת דף ס״ה דפליגי בשן תותבת ובשל כסף לכ״ע
*תשובה* דכיון דנקבעו ואינה מקפדת עליהם עוד אין לחוש לחציצה. וראיה לזה דבשבת דף ס״ה דפליגי בשן תותבת ובשל כסף לכ״ע מותר. ואם איתא דצריכה להסירו בשעת טבילה. היה אסור לצאת בו בשבת. משום דילמא מתרמי לה טבילת מצוה כדאיתא בר״פ במה אשה. אלא ודאי שא״צ להסירו בשעת טבילה. וגם מתוך הסברא הוי ליה מיעוטו שאינו מקפיד דאינו חוצץ:
*כתב* הרמב״ם בפי"א מהלכות פרה דין ב׳ מי שהוזה עליו בשלישי ולא הוזה עליו בז׳ ושהה כמה ימים טובל בכל עת שירצה אחר השביעי ומזין עליו כו׳. והשיג עליו הראב״ד דצריך שלא יהיה בין הזאה להזאה יותר מג׳ ימים כדמוכח מסוגיא דקידושין דף ס"ב והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי איצטריך ס״ד שלישי למעוטי שני שביעי למעוטי ששי. אבל היכא דעביד בשלישי ובשמיני דמפיש בימי טהרה אימא שפיר דמי קמ״ל. הרי בהדיא דדוקא בשלישי ושביעי בעינן. וכתב בכ"מ דסמך על הפסיקתא. ולבסוף מסיק דהיה לו גירסא אחרת והוא דחוק למאד. ולכאורה היה נראה לי דבגמרא פריך בשלמא לר"מ היינו דכתיב הוא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי ואם לא יתחטא כו׳ אלא לר״ח ב״ג ל״ל ומתרץ דצריך דלא תימא מצות הזאה לכתחילה בשלישי ובשביעי אבל בדיעבד סגי בחד מינייהו והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי כו׳ אתיא לכנ״ל וקשה הא בלא״ה צריך קרא דמקרא הוא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי יטהר. ואי לאו כפילא ה״א דבחדא מינייהו סגי או ביום השלישי או ביום השביעי ולהכי צריך כפילא דתרווייהו בעינן. אלא דהא מילתא תליא בפלוגתא דרבי יאשיה ורבי יונתן דפליגי ומייתי לה בש״ס בכמה דוכתי אביו ואמו קלל. אין לי אלא אביו ואמו. אביו ולא אמו אמו ולא אביו מנין ת״ל אביו קלל אמו קלל דברי ר׳ יאשיה ר׳ יונתן אומר משמע שניהם כאחד ומשמע כל אחד בפני עצמו עד שיפרוט לך הכתוב יחדיו. והשתא י"ל דודאי לרבי יאשיה לא צריך קרא דאם לא יתחטא דבלא״ה משמע תרווייהו אבל לר' יונתן דמשמע כל אחד בפני עצמו. א״כ י״ל דהכפל צריך לגלויי דבעינן תרווייהו וא"כ אע״ג דכתיב אם לא יתחטא י״ל דהיינו נמי לכתחילה אבל בדיעבד לא מוכח וצריך קרא דוהזה הטהור על הטמא לכתחילה וממילא מוכח דהא דאם לא יתחטא אפילו דיעבד הוא והשתא למאי דאיתא בב״מ פרק השואל דף צ״ו ע״א דרבא ס״ל כרבי יונתן ואביי ורבא קיי״ל כרבא וא״כ צריך קרא דאם לא יתחטא להורות דתרווייהו בעינן ולא סגי בחדא א״כ קרא דוהזה צריך לדיעבד וא״כ לא מוכח השתא בעביד בשלישי ובשמיני. לכן פסק הרמב״ם לשיטתיה דאפילו המתין יותר מד׳ ימים אינו מזיק וא״ש דברי הרמב״ם. מיהו לכאורה י״ל בפשיטות דלרחב״ג דוקא מסיק הכא דלדידיה אייתר ואם לא יתחטא אבל לר״מ דצריך לכפילא אם כן אע״ג דכתיב הכפל י״ל למצוה וצריך והזה הטהור על הטמא לעיכובא ולא מוכח היכא דמפיש בימי טהרה. וא״כ הרמב״ם לשיטתיה דפסק כרבי מאיר לא מוכח כלל דמפיש בימי טהרה לא יועיל. אלא דקצת דחוק כיון דכתיב לא יטהר משמע אפילו בדיעבד לא יטהר וא״כ אכתי קשה והזה הטהור על הטמא ל"ל וע״כ אתי למפיש בימי טהרה. אמנם בתר עיון נראה דשיטת הרמב״ם נכונה היא דבלא״ה כתב מהרש״א על פירוש רש״י שפירש והזה הטהור על הטמא ל״ל לאו לר״ח פריך. והקשה מהרש"א דילמא לרבי מאיר דאם לא יתחטא צריך לכפילא א״כ צריך קרא דוהזה דבדיעבד לא מהני בחד מינייהו (ולמ״ש דלא יטהר משמע דיעבד לא קשיא קושיית מהרש״א ואפשר דקשיא ליה דבדיעבד בלא חיטא בשום א׳ לא יטהר אבל באחד מהם נטהר בדיעבד) ותירץ מהרש"א דמוהזה הטהור על הטמא לא משמע דאי לא עביד הכי לא טהר. והשתא לפי זה י״ל דבלא״ה קשה כיון דכתיב והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי א״כ ל״ל הכפל אם לא יתחטא לא יטהר דהא כבר מוכח מוהזה הטהור על הטמא. ואין לומר דאי לאו יתורא דאם לא יתחטא לא הוה שמעינן במפיש בימי טהרה רק ה״א לגופיה דבעינן תרווייהו לעיכובא. דהא לרחב״ג כבר נשמע מהוא יתחטא ג״כ ההיפך וגם דוחק לומר כן. אלא נראה ברור כדברי מהרש"א דוהזה הטהור על הטמא לא משמע עיכובא רק לכתחילה וכן ס"ל להרמב״ם באמת דהיינו לכתחילה בעי ג׳ וז׳ אבל לא לעיכובא. והיה לו להרמב״ם הגירסא ישינה שמחקה רש״י שהיתה הגירסא אבל אי עביד ברביעי ובשמיני דמפיש בימי טהרה אימא שפיר דמי. ורש״י מוחקה דבאמת מהני ברביעי ושמיני כדמוכח גבי כהן גדול ראשון שמא שלישי וכו׳. והרמב״ם ס״ל דודאי הך קרא לאו לעיכובא. ובכהן גדול דאי אפשר בענין אחר עכ״פ הזאה הוה בדיעבד. רק למצוה בעי שלישי ושביעי. והרמב״ם לא קאמר רק בדיעבד כמפורש בו מי שהוזה עליו בשלישי ולא הוזה עליו בשביעי וכו׳ כן נ״ל ברור בדעת הרמב״ם ושיטתו נכונה למאד:
Markdown is supported
0% or
You are about to add 0 people to the discussion. Proceed with caution.
Finish editing this message first!
Please register or to comment